Or Hasulam

איך מתחילים?

הכניסה בשערי חכמת הקבלה צריכה להעשות בהדרגה.

לימוד החכמה תכליתי, ואמור להביא את האדם בשלבים למטרתו. ולכן תחילת הדרך היא הבנת מבנה המציאות והאדם, תכליתו, הדרכים והשלבים אותו עליו לעבור.

לאחר לימוד יסודות אלו יכול הלומד להכנס בשערי החכמה ועבודת ה' הנלוית אליה ולהפיק ממנה את התועלת המירבית להגיע למטרתו בעולם.

הדרך המומלצת היא להתחיל במאמרי בעל הסולם המתארים את המציאות, האדם, תכליתו בעולם והדרכים להשגתה. את מאמרי הסולם ניתן ללמוד בחלקם בספרית האתר ובמלוא היקפם בספר מאמרי הסולם ניתן לרכישה באתר

השלב השני הוא לימוד הקדמות בעל הסולם לספריו בהם נכנס הלומד לשלב גבוה יותר של הבנת השלבים אותו עליו לעבור בפרטות ,בדיוק ובהבנה מעמיקה יותר.את ההקדמות ניתן ללמוד בספרית אור הסולם, או בספר הקדמות הסולם הניתן לרכישה באתר.

מכאן פתוחה הדרך ללומד להכנס בשערי החכמה והעבודה והבחירה בידו:
לימוד החכמה למתחילים בפתיחות הסולם באתר.

לימוד למתקדמים:
בתלמוד עשר ספירות, בית שער הכוונות, עץ חיים עם פירוש פנים מאירות ומסבירות באתר.

לאחר מכן פתוחה הדרך למעיין להתקדם לכתבי האר"י ולספר הזהר עם פירוש הסולם.

במקביל אפשר ללמוד ולעיין בכתבי תלמידי בעל הסולם העוסקים בעבודת ה' בדרך חכמת האמת.

בנוסף יכול הלומד להעזר בכלים הלימודיים (ספריית עיון, מנועי חיפוש ,מילון ערכים ומפתח נושאים) באתר לחפש הרחבה או הבנה נוספת בנושאים אותו הוא לומד.

מאמרים למתחילים

מאמר מתן תורה לחג השבועות

מאמר מתן תורה לחג השבועות מאת בעל הסולם – הרב יהודה ליב הלוי אשלג אודות: מאמר מקיף בהסבר ענין נתינת התורה דווקא לעם ישראל ; ומדוע עם ישראל מכונה עם

קרא עוד »

מאמר ה'ערבות'

מאמר ה'ערבות' מאת בעל הסולם – הרב יהודה ליב הלוי אשלג אודות: מאמר "הערבות" הינו המשך למאמר מתן תורה ובו מבואר ענין הערבות שכל ישראל ערבים זה לזה וערבים לכלל

קרא עוד »

מהות הדת ומטרתה

מהות הדת ומטרתה מאמר מאת בעל הסולם – הרב יהודה ליב הלוי אשלג אודות: מאמר מקיף המתמקד בנושאים הבאים: השי"ת הוא הטוב המוחלט ומטרתו בבריאה להיטיב לנבראיו ; השגחת

קרא עוד »

מאמר לסיום הזהר

מהות הדת ומטרתה מאמר מאת בעל הסולם – הרב יהודה ליב הלוי אשלג אודות: נאמר בל"ג בעומר תשי"ג בעת הסעודה לרגל סיום כתיבת פירוש "הסולם" על הזוהר הקדוש ובו

קרא עוד »

מהות חכמת הקבלה

מהות חכמת הקבלה מאמר מאת בעל הסולם – הרב יהודה ליב הלוי אשלג אודות: עוסק בביאור מהות החכמה ; בענין ריבוי הפרצופים והעולמות שבה ; ביאור השפה המדוברת בה

קרא עוד »

תורת הקבלה ומהותה

תורת הקבלה ומהותה מאמר מאת בעל הסולם – הרב יהודה ליב הלוי אשלג מה היא חכמת הקבלה? הנה בכללה, היא עניין של התגלות אלקיית, מסודר בדרכיו בכל בחינותיו, ממה שנתגלה

קרא עוד »

הקדמה לספר הזהר

הקדמה לספר הזוהר מאת בעל הסולם – הרב יהודה ליב הלוי אשלג אודות: ההקדמה לספר הזוהר הודפסה לראשונה בשנת תש"ה יחד עם החלק הראשון של פירוש "הסולם" לזוהר הקדוש.

קרא עוד »

הקדמה לתלמוד עשר הספירות

הקדמה לתלמוד עשר הספירות מאמר מאת בעל הסולם – הרב יהודה ליב הלוי אשלג אודות: ההקדמה לתלמוד עשר הספירות מורכבת למעשה משני הקדמות שונות שאוחדו לאחת בהדפסה מאוחרת. היא

קרא עוד »

מבוא לספר הזהר

מבוא לספר הזוהר מאת בעל הסולם – הרב יהודה ליב הלוי אשלג אודות: הודפסה בשנת תש"ה בראש הכרך הראשון של הזוהר עם פירוש הסולם. תוכנו עוסק בגדרים נחוצים לידיעת

קרא עוד »

יסודות החכמה - שאלות ותשובות

תשובה
האור הוא השפע המתפשט מעצמות הבורא יתברך. ודע, שכל השמות והתוארים הבאים בחכמת הקבלה, אינם ח"ו בעצמות הבורא ית', אלא רק באור המתפשט מעצמותו ית', אמנם בעצמותו ית', אין לנו שום מלה והגה כלל, לכן אור הוא כל המקובל בעולמות בבחינת "יש מיש", שזהו כולל הכל, חוץ מחומר הכלים.
מקור התשובה
תע"ס ח"א או"פ ב' ושו"ת א'.

תשובה
השם בורא מתיחד רק על החידוש דהיינו המצאת "יש מאין", שהיא בחינת חומר של הכלים בלבד, המוגדר בבחינת ה"רצון לקבל" שבכל מהות, שבהכרח לא היה זה בעצמותו ית'. 
מקור התשובה
תע"ס ח"א שו"ת יא'.

תשובה
דביקות – היא השוואת הצורה, המקרבת הרוחניים ומדביקתם זה בזה, ושינוי הצורה מרחיקם זה מזה.
מה הם מעלותיו של אותו האדם שזכה לדביקות השי"ת? הן אינן מפורשות בשום מקום, אלא ברמזים דקים. אבל כדי לבאר הדברים אני מוכרח לגלות קצת לפי מדת ההכרח ואסביר הדברים בדרך משל הגוף עם אבריו אחד הם. וכללות הגוף מחליף מחשבות והרגשים עם כל אבר פרטי שלו….
מקור התשובה
תע"ס ח"א שו"ת יב'  ומאמר לסיום הזהר.

תשובה א': דבר הזמן בהגדרתו הרוחני, תבין, כי כל עיקר מושג הזמן אצלנו, אינו אלא הרגש של התנועות. כי מוח המדמה שבאדם, מצייר ומרקם מספר מסויים של תנועות, שהרגיש בהן בזו אחר זו, ומעתיקם בדמיון "זמן" מסויים, באופן, שאם היה האדם עם סביבתו במצב של מנוחה מוחלטת, לא היה יודע אז ממושג הזמן ולא כלום. והנה כן הדבר גם ברוחנים, שסכום מסוים של חידושי הצורות, הנבחנות לתנועות רוחניות, המסובכות זו בזו בדרך סבה ומסובב, מכנים אותן בשם "זמן" ברוחניות.                                                                        
דוגמה: עניין "קודם ואח"כ" פירושו תמיד כמו סבה ומסובב. כשמדברים מיחסי סיבה ומסובב של הנאצלים, מבטאים הסיבה במילה "טרם", ואת מסובב הסיבה ההיא מבטאים במילה אח"כ.
מקור התשובה
תע"ס ח"א הסתכלות פנימית לד'   ושו"ת כ'.

וזה כלל ברזל אצל כל חכמי הקבלה. "כל מה שלא נשיג, לא נגדרהו בשם ומלה", וכאן צריך שתדע שמילת השגה, פירושה המדרגה הסופית שבהבנה, והוא נלקח מלשון כי "תשיג" ידך, דהיינו טרם שהדבר מתבהר לעיניים בהחלט הגמור כמו שהיה תפוס בידים, אין המקובלים מכנים אותו בשם השגה אלא בכינויים אחרים כמו הבנה והשכלה וכדומה.
מקור התשובה
ספר 'מאמרי הסולם' מאמר 'מהות חכמת הקבלה' ד"ה שמות מופשטים.

בכל יכולתו ית' המציא תחבולה שדרכה תופיע מציאות תפיסה לתחתונים עכ"פ בהארותיו, ותחבולה הזאת היא הנקראת בלשון חכמים 'חושך' בסו"ה ובורא חשך, מלשון בוא וראה חשך. כלומר, מניעת האור וחולשת אחיזתנו בו המובן לנו כמו חושך, היא הסיבה הנאמנה לתפיסת האור, וז"ס כיתרון האור מן החושך, כלומר כל תפיסתנו באור הוא מתוך החושך, כי החושך כלפי האור הוא כמו פתילה בנר, כי האור נאחז בחושך כמו בפתילה, וזהו שנקרא אצלנו בשם מסך כי מסך וחושך פעולתם אחת, כלומר שמפסיקין על הראיה והאור. ולכן בחינה ד' שברצון, שאינה מקבלת לתוכה האור העליון מכח הצמצום, נבחנת לשורש החושך.
מקור התשובה
תע"ס ח"א שו"ת יז'  ואור בהיר ע"ע או"י או"ח.

אין הגדרה למושג 'עצמות' הבורא. הסבר בעל הסולם: 
"ונודע, שבעצמותו יתברך, לית מחשבה תפיסא ביה כלל וכלל, ואין בו שום שם וכינוי, שכל מה שלא נשיג איך נגדירו בשם, שכל שם, ענינו השגה, שמורה, שמושג  לנו בבחינת השם הזה. וע"כ, ודאי שבעצמותו ית' אין שום שם וכינוי כלל וכלל, וכל השמות והכינויים, המה, רק באורו ית' המתפשט הימנו, אשר התפשטות אורו ית' מטרם הצמצום, שהיתה ממלאת כל המציאות בלי גבול וסוף, היא נקראת בשם אין סוף ב"ה.
מקור התשובה
תע"ס ח"א הסתכלות פנימית ה'.

תשובה
1. אין השם א"ס מורה רק על שלילת השגה, דא"כ היה לנו לכנותו בשם "בלתי מושג", והענין הוא, כי השם הזה מורה לנו את כל ההבחן שיש בין א"ס אל כל העולמות שמתחתיו, והוא כי בחינת הצמצום שנעשה אחר הא"ס, הנה בכל מקום שהכח הזה מתעורר הוא מצמצם שם את האור, שעל ידי זה מסתיימת ההארה ההיא ומגעת לסופה. ולפיכך כל סוף וסיום, שישנו בכל הארה, ובכל פרצוף, אינו נמשך רק מכח הצמצום. ולא עוד אלא, שמסיבת הסוף וסיום ההוא יוצאים ומתחדשים כל ההויות ומילואיהן וכל מיני השינויים, שאך נמצאים בעולמות. ומתוך שענין הצמצום הזה אינו שם בא"ס, ע"כ, אין עניין סוף וסיום נוהג שם, וע"כ נקרא בשם "אין סוף", להורות, שאין שם בחינת סוף וסיום כל עיקר.
מקור התשובה
תע"ס ח"א או"פ  אות כ'.

תשובה
מחצבת הנשמה:
בחינת הרצון לקבל שהוטבעה בנשמות, היא המבדילה אותן ו"חוצבת" אותן מן האור העליון, כי שינוי הצורה הוא המבדיל ברוחניים.
מקור התשובה
תע"ס ח"א שו"ת כ"ח.

תשובה
השמות הקדושים המה ביאורים, איך האורות המרומזים בהם באים בהשגה באופן, שהשם של המדרגה מבאר דרכי ההשגה שבאותה מדרגה.
מקור התשובה
תע"ס ח"א שו"ת נ'.

תשובה
תנועה רוחנית איננה כתנועה המוחשית ממקום למקום, אלא הכונה היא על התחדשות הצורה, שכל חידוש צורה אנו מכנים בשם תנועה. כי אותו החידוש, דהיינו שינוי הצורה שנתחדשה ברוחני, במשונה מצורה הכללית הקודמתו שבאותו הרוחני, הרי היא נבחנת, שנתחלקה ונתרחקה מרוחני ההוא, ויצאה בשם ובשליטה לפי עצמה. שבזה היא דומה לגמרי למהות גשמית אשר נפרד ממנה איזה חלק, ומתנענע והולך לו ממקום למקום. ולפיכך מכונה החידוש צורה בשם תנועה.
מקור התשובה
תע"ס ח"א הסתכלות פנימית לג'.

תשובה
הרוחני  נבדל בכח שינוי  צורה, כמו הגשמי  שנבדל ע"י גרזן.
דע, אשר האישים הרוחניים מתפרדים זה מזה, רק על פי שינוי הצורה בלבד, דהיינו, אם דבר רוחני אחד, קונה בעצמו שתי צורות, כבר אינו אחד, אלא שניים: ואסביר לך, בנפשות בני אדם, שהם גם כן רוחניים: ונודע החוק הרוחני, אשר צורתו פשוטה וזה ודאי שיש רבוי נפשות, כמספר הגופות, שהנפשות מאירות בהם, אלא שהן נבדלות זו מזו, ע"י שינוי הצורה שבכל אחת ואחת. ועל דרך שאמרו חז"ל, כשם שפרצופיהן אינם שווים זה לזה, כך דעותיהן אינן דומות זו לזו. ויש בסגולת הגוף, להבדיל בצורות הנפשות, עד להבחין בכל נפש לפי עצמה, שזו נפש טובה, וזו נפש רעה, וכדומה, בצורות הנבדלות.
והנך רואה שכמו דבר גשמי, מתחלק ונחתך ונבדל, בגרזן, ותנועה בהרחקת מקום בין חלק לחלק, כמו כן דבר רוחני, מתחלק ונחתך ונבדל, בסיבת שינוי צורה מחלק לחלק, ולפי השיעור של ההשתנות, כן ישוער המרחק מחלק לחלק.
מקור התשובה
תע"ס ח"א הסתכלות פנימית ד'.
תשובה
שבשעה שהרוחני קונה צורה חדשה, נוספת על צורתו, נבחן עי"ז לשני רוחניים, ולב' בחינות, הרחוקות זו מזו לפי מדת גודל שיעור שינוי הצורה, שיש בין ב' הצורות הללו. כי כמו שהגשמיים נפרדים זה מזה על ידי גרזן, ונרחקים זה מזה על ידי מקום ושטח, כן הרוחניים נבדלים זה מזה על ידי חידוש צורה, ומתרחקים זה מזה לפי מדת גדלו של השינוי, שנמצא בין צורה לצורה, אם פחות ואם יותר.
מקור התשובה
תע"ס ח"ב הסתכלות פנימית נט'.

תשובה
והנה כל הצמצום ראשון עם כל תוצאותיו המרובות המה רק מקרים שבנאצלים ונבראים, אמנם באורו ית', ודאי אין שום שינוי ותנועה נופל בו ח"ו כלל וכלל, הן בבחינות א"ס ב"ה שמטרם הצמצום והן כשמופיע בתחתונים שבתוך הצמצום והן בגמר התיקון. ואותם ד' הבחינות שבאור העליון שאנו מבחינים אין זה אמור רק בבחי' התפשטותו לקבלת הנאצל, כלומר אשר הנאצלים העומדים לאחר הצמצום הם משיגים האורות בד' מיני התפעלויות האלו.          
זה הכלל, אשר אור העליון אינו פוסק מהנאצלים ומהנבראים אפילו רגע, וכל ענייני הבחינות והצמצומים והתפשטות והסתלקות, הכל כאשר לכל, רק ערכים המתפעלים במקבלים בלי שום גרם של שינוי באור העליון גופו, על דרך המדליק מנר לנר. וזכור זה לבל להתבלבל מנוסח הלשונות.
מקור התשובה
אור הבהיר ערך 'אור העליון אינו פוסק'.

תשובה
האור העליון המתפשט מעצמותו ית' הוא אחד ופשוט כמו עצמותו, וכמו שהוא בא"ס ב"ה כן הוא אפילו בעולם העשיה, בלי שינוי ותוספת צורה כל שהיא ח"ו, ע"כ נקרא אחד.
מקור התשובה
תע"ס חלק א' שו"ת י'.

תשובה
בגשמיים התופשים מקום מובנת לנו הדביקות בקירוב מקום, והפירוד מובן לנו בריחוק מקום. אבל ברוחניים שאינם תופשים מקום כלל, אין הדביקות והפירוד מובנים בהם בקירוב מקום ובריחוק מקום, שהרי אין תופשים מקום כלל, אלא השוואת הצורה שיש בין שני רוחניים מובנת לנו כדביקות, ושינוי הצורה בין שני רוחניים מובן לנו כפירוד. וכמו שהגרזן מחתך ומבדיל בדבר גשמי לחלקו לשנים ע"י שמרחיק החלקים זה מזה, כך שינוי הצורה מבדיל את הרוחני ומחלק אותו לשניים. ואם שינוי הצורה בהם הוא קטן, נאמר שרחוקים הם זה מזה בשיעור מועט, ואם שינוי הצורה הוא גדול נאמר שרחוקים הם בהרבה זה מזה, ואם הם בהפכיות הצורה, נאמר שרחוקים הם זה מזה מן הקצה אל הקצה.
למשל כשב' אנשים שונאים זה לזה, נאמר עליהם, שהם נפרדים זה מזה כרחוק מזרח למערב. ואם אוהבים זה לזה, נאמר עליהם, שהם דבוקים זה בזה כגוף אחד. ואין המדובר כאן בקרבת מקום או ריחוק מקום, אלא המדובר הוא בהשוואת הצורה או בשינוי הצורה. כי בהיות בני אדם אוהבים זה לזה, הוא משום שיש ביניהם השוואת הצורה, כי מפני שהאחד אוהב כל מה שחבירו אוהב ושונא כל מה שחבירו שונא, נמצאים דבוקים זה בזה ואוהבים זה את זה, אבל אם יש ביניהם איזה שינוי צורה, דהיינו שאחד אוהב דבר אף על פי שחברו שונא את הדבר ההוא וכדומה, הרי בשיעור שינוי צורה זו, הם שנואים זה על זה ונפרדים ורחוקים זה מזה. ואם הם בהפכיות באופן שכל מה שאחד אוהב נמצא שנוא על חבירו, נאמר עליהם שנפרדים ורחוקים הם כרחוק מזרח ממערב. והנך מוצא ששינוי הצורה פועל ברוחניות כמו גרזן המפריד בגשמיות. וכן שיעור הרחקת מקום וגודל הפירוד שבהם, תלוי במדת שינוי הצורה שביניהם. ומדת הדביקות שביניהם תלויה במדת השוואת הצורה שביניהם.
מקור התשובה
מאמר לסיום הזהר.

דילוג לתוכן