דף הבית >> אודות בעל הסולם >> ספרי בעל הסולם

פירוש "פנים מאירות" ו"פנים מסבירות" על ה"עץ חיים"
שנת הוצאה: תרפ"ז – תר"צ (1930 – 1927)
הוצאה לאור ראשונה: הרב דוד מינצברג והרב משה ברוך למברגר.
תוכן הספר ומהותו: פירוש על הספר "עץ חיים" מהאריז"ל, שהינו הבריח התיכון והחיבור העיקרי בסדר ההבנה וההשתלשלות של חכמת הקבלה. הספר "עץ חיים" כשלעצמו, הינו סתום מכל וכל לבאים בשעריו, המתעמקים בו והחפצים לבא בסודו ללא הדרכה מפי רב מובהק שקיבל גם הוא מרבותיו, מועדים להיכשל ולהסתבך בו, לשגות בהבנתו ולהגשים את שפתו הרוחנית. כיוון שכתבי האריז"ל לא נכתבו לפי סדר השתלשלות החכמה, אלא נאמרו בשיעורים ע"י האר"י לפי שאלות של תלמידים, ופעמים רבות סטו והסתעפו למרחבי החכמה, ראה בעל הסולם לנחוץ, לא רק לבאר את דברי האר"י הקדוש, אלא גם לסדרם כסדר, מן הקל אל הכבד, ממחשבת הבריאה של רצונו להיטיב לנבראיו, עדי המשכיותה בעולמות ופרצופים לפרטי פרטים. כל נושא וכל שלב, נערך ב'ענף' מיוחד לעצמו, דהיינו פרק העוסק אך בו. בצמוד לדברי האר"י ערך את פירושו "פנים מאירות", המבאר באופן מקומי את ביאור המילות, אשר כל מילה ומילה הנראית כגשמית, למעשה מרמזת על בחינה רוחנית. בסופו של כמעט כל פרק הובא פירוש "פנים מסבירות" המבאר בצורה הקפית את הנושא שבו עסק האר"י בקטעים שצוטטו, צולל בעמק העיון ומבארו כראוי למתחילים: תוכן סדר הספירות, הסבר ההשתלשלות, דיוק מקומות הפרצופים וכדומה. בתחילת הספר צורפו הקדמה בענין תוכן הספר ועניני עבודת ה', וכן פתיחה כוללת לחכמה.

 

תלמוד עשר הספירות
שנת הוצאה:
 תרצ"ג – תרצ"ז (1937 – 1933)
הוצאה לאור ראשונה: מהדורה פנימית, המשוכפלת בכמות מצומצמת במכונת "סטנסיל".
תוכן הספר ומהותו: שנים ספורות אחר הוצאת פירושי "פנים מאירות ומסבירות", ראה בעל הסולם כי חיבורו לא השיג את מטרתו, ועדיין מתקשים הלומדים לבא בשערי תורת האר"י, על כן שינס מותניו בשנית לחבר חיבור נוסף, בו הופשטו והוסברו ביתר פירוט לשונות האר"י וסגנונו, וכן הביאור ההקפי הותאם עד אשר "כל מעיין בינוני" יוכל להיכנס בפתחי החכמה. הביאור המקומי נקרא בשם "אור פנימי", והביאור ההקפי שבסוף כל חלק: "הסתכלות פנימית". בשונה מהחיבור הקודם, הובאו בספר זה קטעים מכל כתבי האר"י, ולאו דווקא מן הספר "עץ חיים". הם נערכו בששה עשר חלקים (שנקראו "שיעורים" במהדורה הראשונה), כשכל חלק מתמקד בשלב מסוים בהשתלשלות החכמה מן הקל אל הכבד. בסוף כל חלק צורף לוח שאלות ותשובות. אחד מהם עוסק במילון המילים והערכים שנתחדש באותו החלק, והשני, הוא שאלות סיכום על הנלמד.
לספר רחב הקף זה, צורפו שתי הקדמות המבארות את שיטתו של בעל הסולם בעניינים רבים בעבודת ה' ובלימוד פנימיות התורה. בהדפסות שנדפסו אחר פטירת בעל הסולם – הן צורפו לאחת.
מני אז שהוצא לאור, נחשב ספר זה למרכזי בין ספרי בעל הסולם בביאור חכמת הקבלה, ותלמידיו ותלמידי תלמידיו קבעו בו את עיקר לימודם. 

הגדה של פסח "וזאת ליהודה"
שנת הוצאה: תר"צ (1930)
תוכן הספר ומהותו: שלשה ביאורים קצרים ומאמר רחב יותר בעניני עבודת ה' על סדר ההגדה של פסח, שצורפו להגדה של פסח שהדפיס אחד מתלמידי בעל הסולם באותו הזמן. ההגדה כמו שהיא לא נדפסה בשנית, והמאמרים נדפסו בהמשך אם בצורת הגדה מורחבת, ואם בסוף ספר "מתן תורה". 

מתן תורה
שנת הוצאה:
 תרצ"ג (1933)
תוכן הספר ומהותו: ספר זה הינו למעשה קיבוץ של שלשה קונטרסים שפרסם בעל הסולם בשנת תרצ"ג (1930), ועוד קונטרס רביעי שעמד לפני הדפסה. מאמרים נוספים היו אמורים עוד להתפרסם בסדרה של חמישים חוברות אבל בגלל סיבות שונות לא יצאו לאור.
במאמר "עת לעשות" הפותח את סדרת הקונטרסים, כותב בעל הסולם כי המניעים לכתיבתו הם ההידרדרות הרוחנית והחילון המהיר עד ש"כמעט כל הדור הצעיר נשמט תחת ידינו". את הסיבה להידרדרות זו תולה בעל הסולם בהתעלמות כמעט מוחלטת מהתעסקות בחכמת הקבלה, ובהבנה שטחית של מהות הדת ומטרתה.
בסדרת מאמרים מבאר בעל הסולם רבים מיסודות הדת: ביאור מעמיק במעמד מתן תורה והערבות ההדדית שנתחייב בה כלל ישראל בזמן זה, כיצד מצוות "ואהבת לרעך כמוך" היא כלל גדול בתורה ובחכמת הקבלה. 

בית שער הכוונות
שנת הוצאה:
 תרצ"ט (1939).
תוכן הספר ומהותו: חיבור זה נועד על ידי בעל הסולם להיות כעין מבוא לחיבור רב הקף בביאור כוונות התפילה בימי חול ומועדים, המובאים בכתבי האריז"ל בעיקר בכרך הנקרא "שער הכוונות". מסיבות שונות, החליט בעל הסולם שלא להוציא מחשבתו לאור, ותחת זאת נותר בידינו רק ה"בית שער", שבו מצוטטים לשונות האריז"ל בעיקר בענין סדר עמידת העולמות, ועליהם צירף בעל הסולם את ביאורו "אור פשוט".

ספר הזהר עם פירוש הסולם
שנת הוצאה: תש"ג – תשט"ו (1955 – 1943)
הוצאה לאור ראשונה: בית אולפנה רבתא עיטור רבנים.
תוכן הספר ומהותו: ספר הזוהר – למרות חשיבותו הרבה של ספר הזהר הוא נותר חתום מהמוני בית ישראל מעז התגלותו. 
ישנם פירושים רבים מגדולי המקובלים, שהסבירו את הזוה"ק לעומקו, אך לא היה בידם ליתן כלים אל הלומד להבין את דבריהם, כך שגם עם מח כביר וחשק עז פירושם נותר חתום כדברי הזהר עצמו. פירושים אחרים נכתבו בניסיון לפשט את הזהר ולתרגמו ללשון הקודש בצורה עממית השווה לכל נפש, אולם לא היה בהם כדי ליתן סיפוק לחפצים להבין בשיעור מה את רזיה ועומקה, כי הרי אין ההבנה הפשוטה של המילים שלו אלא כקליפה המכסה את הפרי.
עד שהגיעה עת רצון, ובעל הסולם טרח להסיר את הלוט המכסה על הזוהר, והציב "סולם" בו ניתן לעלות בהבנת הזוהר. 
פירוש "הסולם" חולל פלאות בהבנת הזוהר ולימודו. מחד גיסא הוא אכן מתרגם בפשטות את כל דברי הזוהר ללשון הקודש, מהחל ועד כלה, באופן שכל יהודי ויהודי יוכל להבין את הנאמר, גם ללא הכנה מוקדמת. אולם מאידך הוא לא עצר בזאת, אלא בפעם הראשונה בתולדות לימוד הזוהר הוא גם נתן פירוש מקיף להבנת פנימיות הזוהר עם פתיחה והקדמות המפשטים ומבארים את נושאי הלימוד, באופן שהרוצה מתוך תשוקה פנימית לבא בשערי הזוהר הקדוש – יוכל להתעלות בסולם שהציב לו בעל הסולם ולצלול בעומק סודות הזוהר.
פעמים רבות מביא בעל הסולם בסופי המאמרים פירוש מקיף יותר לכל תוכן המאמר, ולעיתים, כשנדרש הסבר ארוך, נכתב פירוש "מראות הסולם" לצד פירוש "הסולם".
לצד פירושו, ערך בעל הסולם גם את גוף דברי הזוהר: חילק את הטקסט לקטעים, פיסק אותו, וערכו לפי סדר מאמרים.
בראש פירושו הצמיד בעל הסולם את הספרים הבאים: פתיחה לחכמת הקבלה – שהוא קיצור של כל סדר השתלשלות חכמת הקבלה, וחשיבותו רבה ללומד המתחיל. פתיחה לפירוש הסולם – שהוא ביאור מקיף לנושאים שונים בחכמת הקבלה המובאים רבות בקיצור בגוף דברי "הסולם". מבוא לספר הזוהר - הנותן הסבר לתוכן ולמדרגה שבה עוסק ספר הזוהר. הקדמה לספר הזהר – ובה ביאור בדרכי עבודת ה' למהות האדם ועבודתו בעולם.
פירוש "הסולם" הינו חיבורו המרכזי של בעל הסולם, על שמו הוא מכונה "בעל הסולם", ובו הוא ראה את עיקר תפקיד חייו ביחס לדורות הבאים, כפי שיעידו עשרות העובדות שבהן ניכר גודל החשיבות שרחש לכתיבת הפירוש והטרחה והיגיעה העצומה שהשקיע בהכנתו. ואכן, משהשלים את כתיבת הפירוש, השלים כנראה בעל הסולם את תפקידו בעולם ונפטר לחיי עולמים. שני הכרכים האחרונים נדפסו כבר אחר הסתלקותו. 

פרי חכם
שנת הוצאה:
 תשמ"ה-תשס"ג (2003 – 1985). 
הוצאה לאור ראשונה: הרב אברהם יחזקאל אשלג 
תוכן הספר ומהותו: כרך ראשון "מאמרים", הינו בעיקר מאמרים וטיוטות למאמרים העוסקים בביאור נושאים במחשבת ישראל כמו "הגלות והגאולה", "חכמת ישראל בערך חכמת החיצונים", וכדומה. כרך שני "אגרות קודש", הינו אוסף מכתבים מבעל הסולם לתלמידיו, ומתוכנם ניתן ללמוד על דרך הנהגתו והדרכתו לתלמידיו. כרך שלישי "שיחות קודש" וכרך רביעי "על התורה", הינם לקט כתבי יד מבעל הסולם שנסדרו לפי נושאים ולפי פרשיות התורה.

אור הבהיר
שנת הוצאה:
 תשנ"א (1991)
הוצאה לאור ראשונה: הרב אברהם ברנדוויין.
תוכן הספר ומהותו: ערכים בחכמת הקבלה ומחשבת ישראל, המסודרים לפי סדר אלף-בית, ונדפסו מתוך כתב יד של בעל הסולם.

אדרא זוטא קדישא
שנת הוצאה:
 תשס"ד (2004).
הוצאה לאור ראשונה: מכון "עטרת שלמה".
תוכן הספר ומהותו: ישנו פירוש של האריז"ל ל"אדרא זוטא" שהינו המאמר שאמר רבי שמעון בר יוחאי לתלמידיו ביום הסתלקותו מן העולם. בין כתביו של בעל הסולם נמצא גנוז צרור כתבים בהם הוא מבאר ומסביר את ביאור האר"י, זאת בנוסף לפירוש "הסולם" שכתב הוא עצמו על ה"אדרא זוטא" במסגרת פירושו המקיף על ספר הזהר. 

פתח השער
שנת הוצאה:
 תשס"ט (2009).
הוצאה לאור ראשונה: מכון "עטרת שלמה".
תוכן הספר ומהותו: לקט שירים, תפילות אישיות, רשימות רוחניות וכתבים, שנדפסו מתוך כתב יד של בעל הסולם שכתבם בשנת תרע"ט (1919).

מלבד הרשימה הנ"ל הכוללת אך ורק ספרים שרשמם בעל הסולם בעצמו, ישנם עוד ספרים מתלמידים שרשמו ממנו דברי תורה: בנו, רבי ברוך שלום, רבי משה ברוך למברגר, רבי בנימין סינקובסקי. וכן: רבי משה מרדכי שולץ, רבי יהודה צבי ברנדוויין, רבי דוד מינצברג, רבי יוסף וינשטוק, רבי משה יאיר וינשטוק.
כן נדפסו במהלך השנים ספרי ליקוטים ומפתחות שונים, כמו "הזוהר על מועדים", "חוק לישראל", "אבן ספיר" ועוד.

ספרים של בעל הסולם

file8, file, list, paper, page, document