דף הבית >> כלים לימודיים >> ספריית אור הסולם >> ספריית בעל הסולם >> תפילות >> מה אערוך ולא ידעתי
אור הסולם: מרכז מורשת בעל הסולםwww.orhasulam.org 
התפילה פורסמה לראשונה בספר "פתח השער" בהוצאת מכון "עטרת שלמה" בני ברק   


תפילה מאת בעל הסולם
בימי ספירה עטר"ת


מָה אֶעֱרוֹךְ וְלֹא יָדַעְתִּי, מָה דָּבָר אֵין בְּפִי, וּבִלְשׁוֹנִי מִלָּה, הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה, וַאֲנִי תּוֹלַעַת וְלֹא אִישׁ, נִבְעַר מֵאָדָם חֲסַר שֵׂכֶל, גַּם לֹא יִרְצֶה לְהָשִׂים לֵב כִּי יָכוֹל.

וּמָה אֶתְפַּלֵּל וּלְמַה אֲקַוֶּה, וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם רַע לִי אִם טוֹב בַּעֲדִי, נִפְלָאִים מַעֲשֶׂיךָ מְאֹד, זֹאת נַפְשִׁי יוֹדַעַת שֶׁלֵּיִתּ תְּפִיסָה בְּךָ כְּלָל, גַּם בְּמַעֲשֶׂיךָ וִּמְנָהְגָך עִמָּנוּ, כִּי לֹא רָאִיתִי רַעַ, וְלֹא יָדַעְתִּי אֶת הַטּוֹב עוֹשֵׂה אֵלֶּה, ה׳ בְּטוּבוֹ הִגְדִּיל גַּם שְׁנֵיהֶם יַחַד כְּאֶחָד, וּבְמָה אֶשְׂמַח וּבְמָה אֶפְחַד, אִם מְהַדְרַת קָדְשְׁךָ וּפְנֵי יְקָרְךָ, אִם מֵאֵימַת דִּינְךָ וְיִרְאַת נוֹרְאוֹתֶיךָ,

הֲתִקְטוֹל רָשָׁע אִם לֹא נִתְגַלָּה עוֹד רִשְׁעָתוֹ, כִּי אֵין לְדַייָּן אֶלָּא מָה שֶׁעֵינָיו רוֹאוֹת, וּבְהִתְקָרֵב הָרָשָׁע לְפָנֶיךָ וְהִצְדִּיקוּ אֶת הַצַּדִּיק דְּמֵעִיקָרָא, כִּי יִתַּמּוּ חָטָּאִים וְאֵינָם, וְהִתְבּוֹנַנְתָּ בּוֹ וְאֵינֶּנוּ, וּמְקוֹמוֹ יוֹרֵשׁ הַצַּדִיק הַגָּמוּר, וְאִם חָטָא מָה תִּפְעַל בּוֹ, הֲלֹא הוּא עוּזְּךָ, וּפְעָלֶיךָ לְמַעַנְיךָ.

וּבְהַעֲלוֹתִי כָּל אֵלֶּה עַל לְבָבִי, אָז לִבִּי יֶהֱגֶה אֵימָה, וּדְבָרַי מִפִּי יֶחְדָּלוּ, וּבַחֲרָדָה יִבְלוֹמוּ שְׂפַתַי, וְלֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי, שַׂמְתַּנִּי, הֶאָנֹכִי בַּשָּׁמַיִם, אוֹ מְקוֹמוֹ בָּאָרֶץ, הֲדַּל אוֹ עָשִׁיר אָנֹכִי, הַאַגְבֵּהַּ הַגְּבֵּהַּ לְבָבִי, אוֹ אֶתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ, וה׳ לְעֵינַי, וּמוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ עַל הַחֶסֶד הַזֶּה שֶׁהִגְדַּלְתָּ וְהוֹסַפְתָּ עִמָּנוּ לְהוֹדִיעֵנוּ אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךְ טָמוּן וְצָפוּן, כִּי רַק בְּדֶרֶךְ אַהֲבָה בָּחַרְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל     עַמְּךָ, בְּזֹאת הַרְשֵׁינוּ,    גַּם פָּתַחְתָּ שְׂפָתֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל דַּוְקָא לִהְיוֹת מְשׁוּכִים אַחֲרֶיךָ בְּאַהֲבָה רַבָּה, לָכֵן בַּזֹאת אֵדַע כִּי חָפַצְתָּ בִּי, כִּי לֹא תָּרִיעַ אוֹיְבִי עָלַי.

לְלֹא שְׁאֵלוּךָ נִדְרַשְׁתָּ, אֶת הָרְחוֹקִים קֵרַבְתָּ וּבָאוּ, לְלֹא נֶאֶמְנוּ אֶת אֵל רוּחָם נָתַתָּ אֱמוּנָה וַיַאֲמִינוּ, וּלְהַסָּרִים מִמְּךָ וַיִתְדַּבְּקוּ בְּאֵל זָר הִדְבִּיקוּ אֱלֹקוּתְךָ, וּלְלֹא יָדְעוּ דְּרָכֶיךָ וְעַנוְתָנוּתְךָ וְתִפְאַרְתְּךָ, לְהָאִיר עַל בְּנֵי תֵּבֵל, לָהֶם לְאֵל מוֹשִׁיעַ הָיִיתָ, כִּי שָׁעָה פְּנֵי קָדְשְׁךָ אֲלֵיהֶם, וְהֶמָה עוֹדֶנּוּ בְּשִׁפְלוּתָם, וּלְשִׁפְלֵי קוֹמָה וּקְטַנִּים בְּמַעֲשֵׂיהֶם בְּגָדְלְךָ לָהֶם הֶרְאֵיתָ, וְלַחֲלוּשֵׁי כֹּחַ הַסּוֹבְרִים שֶׁכְּפוּיִם בְּיַּד שָׁאוֹן חָזָק מִמֶּנּוּ הֵמָּה רָאוּ גְּבוּרָתְךָ, וַאֲשֶׁר לֹא יִרְאוּ מִפְּנֵי כֹּל, וְלֹא הֵבִינוּ שֶׁעֵינֶיךָ מְשׁוֹטְטוֹת בַּכֹּל הֵמָה לְנוֹרְאוֹתֶיךָ יַעֲרִיצוּ, וּלְלֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁגָּבוֹהַּ מָעַל גָּבוֹהַּ שׁוּמָּר עֲלֵיהֶם יִקְרְאוּ אוֹתְךָ אֵל עֶלְיוֹן, וְהָאוֹמְרִים נִסְתָּרָה דְּרָכֵינוּ אֵין רוֹאֶה וְלֹא יְשׁוּלַּם, לָהֶם גָּמַלְתָּ רוֹב חֲסָדֶיךָ הַטּוֹבִים וְנֶאֱמָנִים, וּלְהַמַּסְכִּימִים בְּדַעְתָּם שֶׁעָזַב ה׳ אֶת הָאָרֶץ וּמָאַס וְגָעַל אוֹתָם, אוֹתָם קָנִיתָ וְאֶת כָּל עַמָּם, וְנוֹכַחְתָּ לָדַעַת כִּי לֶקַּח טוֹב נָתַתָּ לָנוּ, וּלְךָ הַמֶּקַח יִשָּׁאֵר לָעַד וּלְנֶצַח נְצָחִים.

הִגִּיד לְךָ אָדָם מָה ד׳ שׁוֹאֵל מֵעִמְּךָ, אוֹמַר לְךָ, אַךְ קַבֵּל מִמֶּנִי, וּזְכוֹר, אֵינוֹ חָפֵץ לֹא בְּעוֹלוֹת לֹא בִּזְבָחִים, לֹא יֶחְסַר לוֹ מִנְחוֹתֶיךָ וְלֹא יִצְמָא לִנְסָכֶיךָ, הוּא שׁוֹאֵל רַק שֶׁתֹּאמַר לוֹ אֶת שְׁמֶיךָ וְשֵׁם מְקוֹמְךָ, וְאִם זֹאת תֵּדַע בִּקְבִיעוּת וְלֹא תִּפְסַח בְּזֹּאת וְלֹא תְּכַזֵּב, אֲזַי אָנֹכִי שובע לְךָ שֶׁיִּפָּתַח לְךָ אוֹצָרוֹ מִמַּעַל וְתִתְעַנַּג נַפְשְׁךָ מַעֲדַנִּים כָּל זְמַן, עַד אֲשֶׁר שׁוּב לֹא תִּשְׁכַּח שְׁמֶיךָ וְשֵׁם מְקוֹמְךָ וְרַק אָז יָרוּץ לִבְּךָ וְתָשׁוּב אֶל מְקוֹמְךָ.