דף הבית >> כלים לימודיים >> ספריית אור הסולם >> ספריית בעל הסולם >> הקדמות >> הקדמה לספר בנין אב
אור הסולם: מרכז מורשת בעל הסולם
הועלה לאתר ע"י צוות עמותת "אור הסולם"
יהודה לייב הלוי אשלג
הקדמה לספר בנין אב
  
 עם גודל אמונתינו בדברי הזוהר אשר רק בסגולת לימוד חכמת הקבלה יצאו בני ישראל מהגלות, וגם אשר כל אותם שלא זכו לחכמת הקבלה יוכרחו להתגלגל שנית בזה העולם עד שיזכו להשגת החכמה (ועיין זוהר נשא דף קכ"ד ע"ב ברעיא מהימנא ד"ה והמשכילים, ותיקוני זוהר תיקונא שתיתאה בסופו), ובכסא מלך שם (תיקוני זוהר תיקונא שתיתאה) אות ש' וזה לשונו:

 "כד אתגלייא לתתא בדרא בתראה בסוף יומיא, דוק לשנא, 'כד אתגלייא לתתא', מוכח דאתגלייא לעילא מאז ועד עתה על השמים כבודו, אבל לתתא לא יתגלי אלא בדרא בתראה. ותוספת ביאור, 'בסוף יומיא', לומר שהוא דווקא קרוב לימות המשיח, ובגיניה יבוא.

 והנה זה כמה מאות שנתגלה חבורה דיליה לתתא, ועדיין בן דוד לא בא, אבל כד דייקת שפיר במה שכתב "יתפרנסון מהאי חבורא", פירוש, יפורשו מאמריו העמוקים בהקדמות שגילה האר"י זלה"ה בהשתלשלות ה' פרצופי אבי"ע, כי זהו הפרנסה שיבינו ויהנו לאורו מתוק לנפש ומרפא לעצם, כי הלומד גירסא בעלמא, הגם שיש לו שכר טוב בעמלו ומקדש בטהרה נשמתו, עם כל זה הסגולה דבגיניה "וקראתם דרור", היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים.

 הנה מבואר, שכל העוסק בספר זה מקרב הגאולה ועושה נחת רוח ליוצרו, כמו שכתוב, "כאלו פדאני אני ובני מהגלות". ובספר מקדש מלך הובא באורך דברי הראשונים כמה מעלות טובות למשתדל בפירוש מאמרי הרשב"י, אין קץ לגודל שכרו, ואשרינו מה טוב חלקנו וכו' אם נזכה לעזור ולקרב ביאת משיחנו, כי כך גזר הבורא שלא יתגלה ויהיה גנוז עד סוף יומא, דבגיניה יבוא דרור, כי סגולה זו בו ולא בזולתי, ירמ"י שיגמור בעדינו ית' להוציא מחשבתי טובה לפועל, והוא המסייע לצרפה למעשה לזכות את הרבים, ואין לי להשען כי אם על אבי שבשמים". עכ"ל.

 ועם כל זה, מה מעטים הם העוסקים בה, והוא מפני שמלבד עומק המושג, הנה נוסף עוד בספרי הקבלה פיזור גדול, ואי אפשר בשום אופן למצא איזה ענין אשר המדובר בו יהיה על מקום אחד, אלא מפוזר מאד מקצת הנה ומקצת הנה, באופן שהוא נמנע לגמרי מכח הזכרון שלנו, לאסף כל הקטועות אלו לציור אחד שלם עד לקבל איזה מושג כל שהוא.

 ואין להתרעם על המחברים. כי באמת קשה מאד איזה סידור כל שהוא בחכמה הזאת, שהוא מטעם האחדות הגדול שיש בהנשאים שבה, ואין מציאות כלל ליטול איזה ענין בודד ולפרשו בפני עצמו, אלא אם כן יבארו תיכף עמו יחד אלף ענינים בצדו, להיותם קשורים באותו הענין כגוף אחד בלתי מתחלק, ולפיכך מתרבים הענינים ומתקצרים המובנים ומתערבים איש ברעהו, ועל כן ילאו המעיינים.

 וזהו שהביאנו להמצאה אחרת, דהיינו לסדר על פי א"ב כל המלות והשמות הרגילים לבא בשימוש החכמה הזאת, ולקבץ על כל מלה ומלה כל הדרושים והבאורים העוסקים באותה המלה המובאים בספרי המקובלים המפֻרסמים, שהם כל כתבי האריז"ל, וספרי הרמ"ק ז"ל, והריקאנטי ועמק המלך ואדיר במרום להרמח"ל ז"ל, והגר"א ז"ל, ועוד. גם התאמצתי לסדר עניני המלה בסדר הטוב לעיון, באופן, שהמעיין אשר יבחור לו איזה מלה להתבונן בה, ימצא כל המדובר בה מראשה עד סופה במקום אחד, שזהו יתן לו אפשרות להצליל ולהעמיק בהמלה עד להבין את תוכיותה.

 קראתי שם החיבור הזה "בנין אב": "בנין" הוא לשון הבנה, ו"אב" יורה על שורש הדבר, כי מהעניינים המרובים יובן ענין המלה בשורשה.
 ואקוה שבע"ה יתן החיבור הזה התפשטות גדול ללמוד החכמה, ויתרבו הלומדים ויתגדל הדעת, ונזכה לגאולה שלימה בקרוב.
 יהודה הלוי אשלג
הספר בנין אב נכתב בשנת תרצ"ו, והוא מילון ערכים
מקיף בחכמת הקבלה, ומובא בו קבוץ כל המלות בעלות ערך שבחכמת הקבלה, מסודרים ע"פ א"ב, ועל כל מלה מקובץ מספרי המקובלים המפורסמים כל העניינים המובאים בהם בנוגע לאותו המילה. כתיבת הספר נקטעה מסיבות המפורטות בסוף ההקדמה לספר תלמוד עשר הספירות. ההקדמה מפרטת את מטרת החיבור.