דף הבית >> כלים לימודיים >> ספריית אור הסולם >> ספריית בעל הסולם >> תפילות >> אם אב אני אי' כבודי
אור הסולם: מרכז מורשת בעל הסולם www.orhasulam.org 
התפילה פורסמה לראשונה בספר "פתח השער" בהוצאת מכון "עטרת שלמה" בני ברק
  

תפילה מאת בעל הסולם

אִם אָב אֲנִי אַיֵּ׳ כְּבוֹדִי, וְאִם אָדוֹן אֲנִי אַיֵּ׳ מוֹרָאִי, כֹּה אָמַר הוֹי׳ הַכֹּהֲנִים בּוֹזֵי שְׁמִי, וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה בָּזִּינוּ שְׁמֶךָ, בֶּאֱמָרְכֶם שׁוּלְחָן ה׳ נִבְזֶה הוּא, וכִי תַּגִּישׁ עִוֵּר לִזְבּוֹחַ וכו׳ הַקְרִיבֵהוּ נָא לְפֶחָתֶיךָ הֲיִרְצְךָ אוֹ הֲיִשָּׂא פָּנֶיךָ, מָה אוֹמַר וּמַה אֲדַבֵּר, וּבַמֶּה אֶצְטַדַּק, וְאַתָּה מָצָאתָ אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ, אוֹי נָא לִי כִּי חָטָאתִי, אָמְנָם לֹא אוּכַל עֲצוֹר הָאָוֶן וְחַטַּאָה, וּבַמֶּה אֶבְחַר, וּבַמֶּה אַנִּיחַ לִי אֶת שְׁאֵרִית חַיַּי, אִם לֹא תָּשׁוּב עָלַי שָׂשׂוֹן יִשְׁעֶיךָ לִפְתּוֹחַ לִי שַׁעֲרֵי עֲבוֹדָתֶיךָ, לִהְיוֹת מָנוּי בֵּין מְשָׁרְתִּים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶיךָ, כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ מִפִּי כְּבוֹדֶךָ.

וְהִנֵּה לֹא כֵן עִמָּדִי, כִּי נָתַתִּי לַחְטוֹא חִכִּי, וְכִלִּיתִי בְּהֶבֶל כָּל מֵאוֹדִי, וְתַּחַת אֲשֶׁר קֵרַבְתִּי אוֹתִי לִרְאוֹת עוּזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ, וְהֵסַרְתָּ מִמֶּנִּי כָּל הַמְעִיקִים, כְּדִבַּרְתָּ בֶּחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ, שֶׁוְּיתִי עֵזֵר עַל גִּבּוֹר, הֲרִימוֹתִי בָּחוּר מֵעָם, לֹא יַשִּׁיא אוֹיֵב בּוֹ, וּבֶן עַוְלָה לֹא יְעַנֶּנּוּ, וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו, וּמְשַׂנְּאָיו אֱגּוֹף, וַתִּגְזָר אוֹמֶר וַיָּקָם לִי, כִּי זֶה שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים חָסִיתָ בְּנוֹעַם חֶבְרָתְךָ, אָז הֵסַרְתָּ מִמֶּנִּי כָּל הַטְּרָדוֹת וּמְעַקְשִּׁים, נָתַתָּ לִי זְמַן פָּנוּי וְלֵב טָהוֹר, לִהְיוֹת דָּבוּק בְּךָ וּבַעֲבוֹדָתְךָ יוֹמָם וָלֵיל, וְטוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכוּפֶּלֶת, כִּי פָּתַחְתָּ לִי שְׁמֵי חָכְמָה, וְזִיו שְׁכִינָתְךָ קָבַעְתָּ עִמִּי בִּקְּבִיעוּת, וּכְאָב אֶת בְּנוֹ חֲבִיבוֹ תְּחַבְּבֵינִי, וְאֶת אֲשֶׁר יָדַעְתָּ שׁוּם חֵפֶץ וְרָצוֹן דּוֹפֶק בִּלְבָבִי, תֵּיכֶף בְּהַסְבָּרַת פָּנִים וּבַחֲבִיבוּת יְתֵירָה מִלֵּאתָ לִי, וְלֹא הוּצְרַכְתִּי כְּלָל אַפִי׳ לְהִתְפַּלֵּל אֵלֶיִךָ, כִּי טֶרֶם קָרָאתִי וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ, עוֹדִי דְּבָרִי בִּגְרוֹנִי אַתָּה עָנִיתִי לִי, כָּל יְקָר וְכֹל טוֹב לֹא מָנַעְתָּ מִמֶּנִּי, מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּוִיעוְּדָך עִימִּי, בְּרוּם וְתַחַת פָּרַשְׁתָּ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶיךָ, אָז גִּילִּיתָ אוֹרְךָ הַגָּנוּז לִידִידֶךָ, דְּבָרְךָ הַטּוֹב קָמָה לִי, לֹא יָגוּר מִפָּנֶיךָ, מָה טּוֹב וּמַה נָעִים אַהֲבָה בְּתַעֲנוּגִים, מַה יְדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ מַלְכִּי וֶאֱלֹהָי, כִּי אִוִּיתָ מָדוֹר לְךָ בְּתַּחְתּוֹנִים, גַּם מָצָאתָ גַּם גִּלִיתִי אָזְנִי שֶׁהִיא כַּמִרְעֶה הַטּוֹב וְשָׁמֶן לְךָ, גַּם כְּמוֹ מוֹדֶה וּמְשַׁבֵּחַ עַל טוֹבָתִי, עַל הַמַּשְׁלִים חֶפְצְךָ וּמַאֲוָיֶךָ, עַל כֵּן בִּרְכוֹת פִּיךָ יְלַוֶּה אוֹתִי תָּמִיד, כֵּן יְבוֹרַךְ גֶּבָר יְרֵא הוֹי׳ תָּמִיד, צִוִּיתָ לְשַׁבְּחֵינִי בְּפָנַי, לָכֵן רַכּוּ דְּבָרַי מִשֶּׁמֶן, כִּי לֹא נִסְּתָה כַּף רֶגֶל לְהַצִּיג עַל הָאָרֶץ מֵהִתְעַנֵּג וּמֵרוֹךְ, כִּי לֹא רָצִיתָ לִרְאוֹתֵינִי בְּעוֹצֶב, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי עַל מֵי נֹחַ, כֵּן נִשְׁבַּעְתָּ מִקְּצוֹף עָלַי, וּמִגְּעֹר בִּי, עַל כֵּן לִבִּי, מַה גַּסָּה הָיְתָה עִמָּךְ, מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד.

אָז בַּת מֶלֶךְ הֵרִיחָה צִיקֵי קְדֵרָה, נִצְּנָה דְּבָרֶיהָ בַּחֲשַׁאי, אָמוּשָׁה נָא אֶת שְׁתֵי הָעַמּוּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם, וַתִּתֵּן תְּפִלָּתָהּ לֵאלֹקִים עֶלְיוֹן, לָאֵל גּוֹמֵר עָלֶיהָ, חַזְקֵּינִי נָא וְאַמְּצֵינִי בְּפַּעַם הַזֹּאת, וְאִנָּקְּמָה מִשְּׁתֵּי עֵינַי מִפְּלִישְׁתִּים הָאֲרוּרִים הָאֵלֶּה, וַעֲבָדֶיהָ נֶאֱמָנֶיהָ אוֹהֲבֶיהָ כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתָהּ, הוּא אָזַר כַּגֶּבֶר חֲלָצָיו כְּשִׁמְשׁוֹן גְּבוּרָתוֹ, וְיַטֶּה אֶל הָעַמּוּדִים בְּכֹּחַ וַיִפּוֹל הַבַּיִת וכו', וְרָבִּים חֲלָלִים הִפִּיל בְּמוֹתָהּ יוֹתֵר הַרְבֵּה מִבְּחַיָּיו, ע״כ קָרְאָה שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי, וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִּנְיָמִין.

אָז תְּקוֹנֵן עָלָיו אִמּוֹ, בְּנִי יַקִּירִי מַחְמָד לְבָבִי, הֵן אֱמֶת, שֵׁם גָּדוֹל קָנִיתָ לְךָ בַּגִּבּוֹרִים, אֲבָל רָאִיתָ כָּתְנְךָ טְבוּלָה בְּדָם, אָז רָאִיתָ כִּי טָרֹף טוּרַף יוֹסֵף, חַיָּה אֲכָלַתְהוּ, וַיֵּצֵא הָאֶחָד מֵאִתִּי וְאָמַרְתִּי אַךְ טָרוֹף טוּרֵף, עַל כֵּן יוֹמָם וָלָיְלָה, תָּמִיד לֹא אֶחֱשֶׁה, מִלִּיתֵּן קוֹלִי בָּרָמָה, כִּי מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי עָלֶיִךָ, כִּי אֵינֶנּוּ.

מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם וְעִוֵר כְּעֶבֶד ה', וְאֵיךְ אֶתְאַפֵּק וְאֶנָּחֵם, כִּי רֵאשִׁית נְעוּרִים כִּי תִּמָאֵס, כֵּן הִסְתִּיר פָּנִים מִמֶּנִּי אֱלֹקָי', כִּי לֹא יֶעֱרַב לוֹ כְּלָל עֲבוֹדָתִי, מַעֲקַשִּׁים יִתֵּן לִי עַל כֹּל סַעַד וּפִנָּה, גַּם אַרְבֶּה תְּפִלָּה לֹא יָשִׁיב    פָּנָיו אֵלַי, גַּם לֹא אוֹכַל אֶפְתַּח פִּי כִּי רַבִּים קָמִים עָלַי.

אָנָּה מִפָּנֶיךָ אֶבְרַח, אָנָּה מִפָּנֶיךָ אֶפְנֶה, כִּי אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה, אִם אַצִּיעַ שְׁאוֹל הִנֶּךָּ, גַּם חוֹשֶׁךְ לֹא יֶחְשַׁךְ מִמֶּךָּ, כַּחֲשֵׁיכָה כָּאוֹרָה לְפָנֶיךָ, גַּם צִדְקָתִי כִּי יַעֲנֶה לְפָנֶיךָ, אָז גַּם אָז     אַרְגִּישׁ כִּי אֵינְךָ צָרִיךְ לִי, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שַׂמְתָּנִי, אֵין לִי מִלָּה לְפָנֶיךָ, כִּי אֶשְׁאַל לְךָ לָמָה לֹא תִּרְצֶה בִּי כִּי אֵין טַעַם בְּרָצוֹן לֹא נִמְשָׁךְ בִּכְפִיָ׳, וּמָה גַּם מִי יֹאמַר לְךָ מַה תַּעֲשֶׂה וּמַה תִּפְעַל.

מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ, אִם יִתֵּן אִישׁ כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בְּאַהֲבָה, בּוּז יָבוֹזוּ לוֹ, שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּיךָ, כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ, כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה     כִּשְׁאוֹל קִנְאָה, רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָה׳.

עַד אַנָּה אָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשִׁי, יָגוֹן בִּלְבָבִי יוֹמָם, וַאֲנִי מֵאָז הוֹדַעַתָּנִי אֶת גּוֹדֵל חַסְדְּךָ וְרֹב טוּבְךָ, אֲשֶׁר הַכֹּל עָשִׂיתָ יָפֶה בְּעִתּוֹ, מִכָּל מְלָאכוֹתֶּךָ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר, וְאַתָּה שִׁבַּחְתָּ אוֹתָם לְפָנַי, וּמִי יוּכַל עוֹד לְהַתְעִיב אוֹתָם, לְהָשִׁיב חֲלִילָה תְּפִלָּה כִּדְבָרֶיךָ, וּדְבַר אֶלֹקֵינוּ לְעוֹלָם יָקוּם, לֹא אֶתֵּן עַל     שׁוּם פָּנִים שִׁמְצָה בִּדְבָרֶיִךָ, כִּי אַתָּה גָּזַרְתָּ אוֹמֶר וַיָקָם לִי,    כִּי עַל כָּל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ לִי אוֹר, וּמִי עוֹד אֲשֶׁר יָבֹא בִּדְבָרִים לְנֶגְדְּךָ עַל כָּל נֶעֱלָם, אִם טוֹב וְאִם רָע, כִּי    הַכֹּל הֵבֵאתָ בְּמִשְׁפָּט אֶת עַבְדְּיךָ, וְאַתָּה נָשָׂאתָ אֶת עֲוֹן חָטָאתִי סֶלָה.

אָמְנָם אֵשׁ עַד אֲבָדוֹן תֹּאכַל בְּקִרְבִּי, עַל דְּרָכַי אֲשֶׁר עַתָּה נִסְתָּרוּ, וְאֵין פָּנֶיךָ הוֹלֵךְ עִמָּהֶם, כִּי לֹא נִסְּתָה זֶה כַּמָּה כַּף רַגְלִי לְהַצִּיג עַל הָאָרֶץ, וְעַתָּה תִּדְרוֹשׁ מִמֶּנִּי לִפְסֹעַ וְהוֹלֵךְ עַל אַשְׁפָּתוֹת הַסְּרוּחִים וּמְקוֹמוֹת הַמְטֻנְּפִים, יָדַעְתִּי אָבִי יָדַעְתִּי שֶׁשׁוּם טֹנוֹפֶת לֹא תְּטַנְפִיךָ, אֵשׁ אוֹכְלָה לֹא תִּשְׂרְפֶךָ, וְכַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶׁלֶג מִשָּׁמַיִם, לֹא יָשׁוּב עַד אֲשֶׁר יַרְוֶה וְיַצְמִיחַ אֶת הָאֲדָמָה, כֵּן דְּבָרְךָ הַטּוֹב: