דף הבית >> כלים לימודיים >> ספריית אור הסולם >> ספריית בעל הסולם >> הקדמות >> אודות הקדמות בעל הסולם בהרחבה
הקדמות בעל הסולם סובבות בעיקרן סביב שני צירים שהם אחד.
האחד, הוא הסבר דרכי עבודת ה' ומחשבת הבריאה. בספר זה נדרש רבנו המחבר לשאלות כבדות משקל על מהות החיים, הבריאה, התורה והמצוות, עבודת הבחירה, ועוד שאלות רבות אשר תשובותיהן עומדות ברומו של עולם. במקום להידרש לפרטים ולעסוק בענפים, פותח הוא את הסוגיה משורשה. לעיתים, במילים ספורות הוא מבאר עניינים עליהם עמלו הררי ספרים. הוא מפצח את סוד היקום והקיום, מבאר את סוד הבריאה משורשה, וממילא נמצאת התשובה לכל השאלות. על כך יעידו המוני לומדי תורתו, כי מאמריו פתחו את עיניהם, עד אשר כל נתיב חייהם קיבל גוון אחר לגמרי, נהיר הרבה יותר, וגם מרומם הרבה יותר.

השני, הוא הסבר החיוב לעסוק בפנימיות התורה וחכמת הקבלה, ספרי האריז"ל והזוהר הקדוש. כאן מבואר הצורך והחשיבות בחכמה זו שאמנם אינה נוגעת למעשי התורה והמצוות במובנם המעשי, אולם כל חיי הרוח תלויים בה בבחינת הנשמה המחיה את הגוף. מוסברת קביעת חכמינו כי דווקא בלימוד חכמה זו תבוא גאולתנו ופדות נפשנו. מובאים גם גדרים וכללים ברורים ללומד והדרך הנכונה לגשת ללימוד פנימיות תורתנו, הכוללת גם את אגדות חז"ל.

עבודת ה' וחכמת האמת – חד הם
אמנם, שני צירים אלו אחד הם, בהיות כללי עבודת ה' מונחים היטב בין אדני החכמה. הלומד בעיון את ספרי בעל הסולם, לא יוכל להימלט מהקשר ההדוק בין חכמת האמת לעבודת ה', אשר אותם חוקים, אותם יסודות מוצקים, עוברים כחוט השני בין האחד לחברו, בא זה ולימד על זה. החל ממחשבת הבריאה להיטיב לנבראיו, ממשיך בבריאת 'הרצון לקבל' שבנברא, בעבודת בירור הניצוצות ועבודת הבחירה שבעולם הזה, אשר כולם מכוונים כאחד לקיומה של מחשבת הבורא.

יחיד ומיוחד הוא ספר ההקדמות, אשר מלבד הביאור המעמיק והנפלא שיש בו בכל סוד הבריאה וחובת האדם בעולמו, מתבהר ומתבאר בו לעיני הלומד, גם הקשר ההדוק בין חכמת פנימיות התורה לעבודת ה'.
'הקדמה' 'מבוא' ו'פתיחה' ומה שביניהם את המבואות לחיבוריו הגדיר רבנו בשמות שונים, ונעמוד בקצרה על הההבדל ביניהם:

'הקדמה'
השם 'הקדמה' מכונה הפתח הראשוני, שהוא ידיעות נחוצות לעצם הצורך בלימוד בכללו. למשל, הלומד את ההקדמה לתלמוד עשר הספירות לא ייעזר לעצם הבנת הלימוד בגוף הספר בדברי ההקדמה, וגם ההקדמה כשלעצמה לא נחוצה בדווקא ללומד בגוף הספר. ההקדמה הינה יריעה נפרדת המסבירה את מהות חכמת הקבלה ונחיצותה לעבודת השי"ת. היא מבארת את החיוב לכוון בשעת הלימוד לעסוק 'לשמה', היא נותנת הנחיות כיצד ללמוד, וכיצד על ידי הלימוד מגיעים למטרה, וכהנה וכהנה.

'מבוא'
ה'מבוא לספר הזוהר' נוגע באופן ישיר להבנת דברי הזוהר, בהבהירו את הגדרים שעליהם מושתת ספר הזוהר. הגם שאין הוא נכנס להסבר פרטני של הדברים, אולם הוא נותן תמונה כללית על הדברים בהם הזוהר הקדוש עוסק.

'פתיחה'
בשם 'פתיחה' כינה רבנו את החיבורים שעוסקים כבר ממש בתוך חכמת הקבלה. כך היא למשל 'הפתיחה לחכמת הקבלה' שהינה תקציר של השתלשלות חכמת הקבלה, מאין סוף ועד הנבראים. כך היא גם הפתיחה לפירוש הסולם והפתיחה כוללת, שהן חלקים מגוף הספר עצמו.
מסיבה זו, העדפנו לא להביא בספר זה המלקט את הקדמות מרן בעל הסולם, גם את הפתיחות, שהן שונות במהותן מההקדמות, בהיותן כבר חלק בלתי נפרד מגוף הספר, דבר הדורש ייחוד ולימוד כשלעצמו. כבר עם כתיבתן, הוכרו ההקדמות כספרים יקרי ערך, אוצר בלום העומד לכשעצמו, ולאו דווקא כחיבור נספח לגוף הספר.

כך למשל, ההקדמה לספר הזוהר הודפסה בפני עצמה עם החיבור "אדרא זוטא" עוד בחייו של רבנו, לרגל סיום הזוהר בל"ג בעומר תשי"ג, וכן אחר פטירתו במהדורות שונות.

בשנת תשל"ו ריכז תלמיד בעל הסולם, רבי יוסף ויינשטוק זצ"ל, את כל ההקדמות והפתיחות לספר אחד אשר בשם "ספר ההקדמות" יכונה. מאז הוא נדפס באלפי עותקים במהדורות שונות.

א. מלבד ההקדמות שהודפסו בעבר, צורפו הקדמות נוספות שנחשפות כאן לראשונה מתוך כתבי יד. הושקעה עבודה רבה בפענוח כתב היד, בפיסוקו ובסידורו על פי קטעים. עבודה זו נעשתה מתוך השתדלות מקסימלית שלא לשנות במאום מלשון רבנו זצ"ל.

ב. צורפו מספר מאמרים שגם הם רואים אור לראשונה, והינם קשורים באופן ישיר לתוכן ההקדמות.

ג. בכל ההקדמות פוענחו ראשי תיבות, נוספו מאות מראי מקומות, ובמקומות הנדרשים הובאה לשון המקור במלואה.

הספרים עליהם נסובות ההקדמות
להלן רשימת הספרים, עליהם יש הקדמות, עם תיאור קצר אודותיהם ותאריך כתיבתם:

הקדמה ומבוא לספר הזוהר – נדפסו בשנת תש"ה בראש כרך הראשון של פירוש הסולם על הזוהר הקדוש. פירוש הסולם נכתב בין השנים תש"ג – תשי"ד, והוא משתרע על פני עשרים ואחד כרכים. הוא מפרש ומתרגם את כל דברי הזוהר במלואם.

מבוא קדמון לספר הזוהר – נתקבל מספריית מכון "עטרת שלמה" מכתבים הנמצאים ברשותם, ותודתינו נתונה להם על הרשות לשמוש.

הקדמה לתלמוד עשר הספירות – הספר תלמוד עשר הספירות יצא לאור בין השנים תרצ"ז – ת"ש בשישה עשר חלקים, כשכל חלק מתמקד בהסברת שלב אחר בהשתלשלות החכמה.

ספר זה הינו חיבורו המרכזי של רבנו בהסברת תורת האריז"ל ובהבהרת דרכי חכמת הקבלה. הוא כולל ציטוט לשון האריז"ל עם פירושים "אור פנימי" ו"הסתכלות פנימית" בתוספת לוח שאלות ותשובות לפירוש המילים ולביאור העניינים.

לפירוש זה כתב רבנו שתי הקדמות, לשני החלקים הראשונים. אחר פטירתו אוחדו שתי ההקדמות, ככל הנראה בהוראתו, וכך הן מופיעות בספר שלפנינו.

הקדמה לפנים מאירות ומסבירות – הספר פנים מאירות ומסבירות הינו פירוש על ספר "עץ חיים" להאריז"ל, ונכתב בין השנים תרפ"ז – תר"צ.

ההקדמה לספר וחלקו הראשון נכתבו על ידי רבנו בהיותו בשנת תרפ"ז בלונדון, ושלושת החלקים האחרים הודפסו בשעה שהוא חזר למקום מגוריו בירושלים. לספר היו אמורים להיות עוד ארבעה חלקים נוספים, אך רבנו הפסיק את הדפסת הספר מסיבות שכתב בסוף ההקדמה לתלמוד עשר הספירות.

הקדמה לפתיחה לחכמת הקבלה – החיבור פתיחה לחכמת הקבלה שהינו הסבר בקיצור של השתלשלות חכמת האמת באופן שהוא פתח ושער ללומד, נכתב כנראה בסמיכות לשנת תש"ב. כאשר הדפיס רבנו את הכרך הראשון של פירוש הסולם לזוהר, הוא צירף אליו את החיבור הזה שהינו באופן יחסי מעט הכמות, והשמיט את ההקדמה אליו, כנראה משום שתוכנה כלול בעיקרו בהקדמה ומבוא לספר הזוהר.

הקדמות לספר פי חכם – הספר פי חכם הוא החיבור הראשון של רבנו בחכמת הקבלה, אותו החל לכתוב כבר בשנת תרפ"ב, וייעודו הוא "ביאור מספיק לחכמת הקבלה, מסיר כל מעקשים מעל דרך עץ החיים". החיבור עודנו בכתב יד ומעולם לא נדפס.

בהיות ההקדמות לחיבור מבוססות במידה רבה על חלקו הראשון של הספר, הבאנו גם כמה מאמרים מהספר פי חכם הנחוצים ללומד ההקדמות. המאמרים נתקבלו מספריית מכון "עטרת שלמה" מכתבים הנמצאים ברשותם, ותודתינו נתונה להם על הרשות לשמוש.

הקדמה לספר בניין אב – הספר בניין אב נכתב בשנת תרצ"ו, והוא מילון ערכים מקיף בחכמת הקבלה, ומובא בו קיבוץ כל המילות בעלות ערך שבחכמת הקבלה, מסודרות ע"פ א"ב, ועל כל מילה מקובץ מספרי המקובלים המפורסמים כל העניינים המובאים בהם בנוגע לאותה המילה. כתיבת הספר נקטעה מסיבות המפורטות בסוף ההקדמה לספר תלמוד עשר הספירות.

הקדמה לבניין החברה העתידית – 'בניין החברה העתידית' הינו קונטרס שבו מבוררים תנאי החיים לעתיד לבוא וכן החיוב המוחלט לקובעם על פי עקרונות עבודת ה'. כוונת ההקדמה לחיבור היא לבאר כי בחכמת הקבלה ופנימיות התורה ישנה התשובה לבעיות הדור. וכן לעורר את אנשי הדור לקבוע את חייהם, או לפחות להשתדל בכך, לפי מצב החיים באחרית הימים.

ניתן להעריך כי הקונטרס נכתב בין השנים ת"ש-תש"ה, וזהו מצד שמוזכר בו החורבן הנורא ואת כך "שאנו עומדים לטבח ולשחיטה", מצב התואם את ימי שואת יהודי אירופה.

הקדמה לבית שער הכוונות – בית שער הכוונות הינו חיבור שרבנו קיווה לעשות על כוונות האריז"ל ונמנע לבסוף מלכתבו מסיבות המפורטות לקמן בנספח "לקט אמרות על הספרים" המובא בסוף הספר. חלקו הראשון של החיבור הינו ליקוט מדברי האר"י על סדר עמידת העולמות בתוספת פירוש "אור פשוט" וטבלאות להמחשה המכונות "ספר האילן". נדפס בשנת תש"א.

ההקדמה שלפנינו, הינה על פי השערה בלבד מצד תוכנה, הקדמה לחיבור זה. נתקבל מספריית מכון "עטרת שלמה" מכתבים הנמצאים ברשותם, ותודתינו נתונה להם על הרשות לשמוש.
הקדמה לקונטרס 'חכמת הקבלה מהי' – זהו חיבור שרבנו כתבו להסברת מהות חכמת הקבלה, והוא מופיע בספר "מאמרי הסולם".

קונטרס מורה אמצעי – זהו קונטרס שמצאנו בתוך כתבי יד של רבנו, ומצד תוכנו נראה כי זהו הקדמה לחיבור, אותו ידוע שרבנו קיווה לעשות, על ביאור אגדות חז"ל ודברי הנבואה, שנראים מתמיהים לפי פשוטם, אך מונחים בהם סודות גדולים, כנודע.
כפתור חזור

אודות הקדמות בעל הסולם בהרחבה